למרות שיש לי כל כך הרבה דברים לומר על תוצאות הבחירות ועל שלושת הגושים (כן, השלישי הוא גוש החרדים-מתחרדלים) של המפלגות "הציוניות" - אשתוק כדי שלא להזמין הנחתה של חמומי מוח מחד ושל יפי נפש מצקצקי לשון מאידך - על כך שאני מחשיב אותם בעצם ובצער רב כשלושה עמים שונים, הרחוקים זה מזה כמרחק מזרח ממערב. שהם בעלי שלושה ערכי מוסר שונים, התייחסות שונה אל מערכת החוק והמשפט. שלושה ערכים שונים לשוויון ולזכויות המיעוט בדמוקרטיה, ובמיוחד שהמיעוט הוכיח שהוא ממש לא כל כך מיעוט. וסליחה מראש שאני עושה הכללה. הכללה המוצדקת לגבי הרוב הקשה ושאר יתר קהל השתקנים שלהם. גבירותיי ורבותיי, כידוע גם שתיקה, או הטמנת הראש בחול הן אמירה.
לא ארחיב את הדיבור על אלה שבחרו מהוויטרינה את הנעליים הכי יפות לארון שלהם, אבל ימשיכו לצעוד בנעליים מרופטות. אז אדבר רק על עצמי. מה אזכור מהבחירות האלו? אזכור ראש ממשלה עם עננה כבדה של אישומים פליליים המרחפת מעל ראשו - "שירד אל העם מהאולימפוס" ביום הבחירות. והסתובב בחופי הים עם מגאפון.
ועוד אזכור מהבחירות האלו שאני לא הייתי ממצקצקי הלשון לפני ואחרי הבחירות. אלה שבמקרה הטוב הסתפקו בלתרום את חלקם בגיחה לקלפי - היישר מבילויי יום שבתון ושמש זורחת, או מהקניונים.
אזכור כי עמלתי באמצעי הדלים והבעתי דעתי בפרהסיה. ולא רק שהבעתי את דעתי - נלחמתי בעד חופש הדיבור! עשיתי ככל יכולתי נגד סתימת פיות מערכתית, בדמות צנזורה אלקטורלית בלתי מאוזנת לכאורה. ומי שקורא כאן יודע על מה אני מדבר.
אז לאחר הבחירות, התעניינתי אם משהו השתחרר מהצנזורה הגלובלית שעברו שלושת הבלוגים שלי, שמתוכם האחד (אמירה יומית) לא נפתח מקישורי גוגל והשני (בלוג זה) שייצרתי מאפס - כמחאה על כך. ושגם הוא לאחר יומיים באוויר, הועלם כליל מגוגל עד כי לא נודעו עקבותיו.
והוכחה לכך שלא מיקרי היה הדבר, היא שהבלוג הזה חזר לגוגל:
אבל לא כל הנבחרת חזרה. כלומר, מישהם עשו עבודת צנזורה מצוינת אבל די מחורבנת כדי לבטל אותה לאחר הבחירות.
ואני שואל את עצמי אם יש בכלל צורך לשמר את הבלוג הזה לאחר הבחירות. אך מכיוון שאני מאמין שנכונו לנו זמנים קשים בחודשים הקרובים - לכן אשמור לעצמי את זכות הדיבור.
הבלוג אמירה יומית הושחת ואינני מתכוון לטפל בו. כי במילא הקפאתי את הכתיבה בו. על כן אני מסיר את הקישור אליו מדף קהילת פרפרים. והוא יתווסף לבית הקברות של שני הבלוגים שהיו לי בישראבלוג.
אם יש או אין צורך בבלוג הזה רק אתה קובע קנקן. אני חושבת שמרגע שהוא נולד וקרם עור וגידים - הוא כבר בתנופה ויכול באמת להוות במה להרהוריך ורגשותיך בנושאים האלה שבוערים בדמך וחשוב לך להוציא לאוויר העולם.
השבמחקהיום שמעתי מישהו מנתיבות (שם משפחה בן סימון, אם אני לא טועה) שהוא מצביע עבודה אבל כל אחיו מצביעים למפלגות ימין או דתיות כאלה או אחרות (ממש משפחה מגוונת, גם אם לא מפולגת כתוצאה מכך, שזה יפה).
הוא אמר כל מיני דברים אבל מה שבלט לי במיוחד היה, שלדעתו מי שמצביע ימין (והוא טען שזה כך בכל העולם) מצביע בעד מסורת, שמרנות, ערכי המשפחה. שלדעתם השמאל עם החילוניות שלו והקידמה שלו מביא לתוצאות של "כל אחד לעצמו". וזו דעה שמעולם לא שמעתי ולא חשבתי עליה.
סתם נתן לי חומר למחשבה.
לגבי התוצאות - בעצם גוש השמאל נשאר אותו הדבר, רק מפלגה אחת התחזקה על חשבון האחרות. וזה אומר לי (שוב, כמו ב-2015) שיש הרבה יותר אנשים בישראל בגוש השני (ימניים, מסורתיים, דתיים...לא חשובה ההגדרה). הגוש שלא באמת חשובה לו דמוקרטיה, איזונים ובלמים לשלטון, חובת השלטון לשרת את האזרחים ואת התושבים (כן, גם את התושבים שאינם אזרחים, כן גם את האזרחים שאינם יהודים), שלטון החוק.....הפרדת הרשויות.
זה לא חשוב להם. לא יודעת עד כמה הם מבינים מה זה נותן להם שזה קיים היום (אבל נשחק בהדרגה) ואיך זה ישפיע עליהם אם זה ייעלם............
אני לא יודע עדיין אם וכמה אשתמש בבלוג הזה בעתיד. ימים יגידו. מתומכי ביבי ומפלגות הלוויין הדתיות אני מאוכזב מאוד מכך שהם תומכים בשחיתות ומלבינים אותה ושההגדרה היחידה שלהם לדמוקרטיה היא שלטון הרוב. ובבחירות קיבלנו פתח להקמת הממשלה הפשיסטית שהייתה כאן מעודה, שתחוקק כל מה שיכולה להישרדות המשפטית של ביבי. ימים שחורים באים עלינו.
השבמחק