 |
| השד לשירותכם |
שאלתי את המילון מה זה פרחה. והוא אומר:
"סלנג כינוי לנערה או לאישה קלת דעת ופשוטה במובן השלילי של המילה, שבהופעתה ובהתנהגותה ניכר שהיא זולה, המונית, מחוספסת וגסה, ושבהתייחסותה לסובב אותה משתקפת שטחיותה".
אי אז ב- 1974, בשירות הצבאי ברמת הגולן, בונוס יציאה לערב חופשי בקריית שמונה היה נחשב כדובדבן שבקצפת. ״אתה בא״? שאלו בחיוך חבריי לנשק ממוצא מרוקאי אסלי ״בוא, נצוד לנו פרחות לערב״. עד אז לא ידעתי מה זה פרחה. כיום אני מכיר לא מעט פרחות אשכנזיות לעילא ולעילא...
והלכוד ברשות ביבי המלך חושבים: 20 אחוזים מאזרחי המדינה הם "פיגוע לאומי"!
 |
| הפשיסט מבלפור |
קצת התקשיתי מהפרחה לקפוץ לביב הלאומי, אם כי היחס אל הפרחה אי אז וה-ביב הם שנים מאותו הדבר.
השבמחקנכון. שניהם מזינים את שד הגזענות והסערה הציבורית התורנית.
מחקדווקא שיר הפרחה (מתוך הסרט "שלאגר" של הגששים) יצא בהקשר של מחאה, התרסה במי שמצפה מאישה להיות שקטה, צנועה, מאופקת, לא מקושטת ולא נהנית מהחיים - עם או בלי הקשר עדתי או סוציו אקונומי. עופרה חזה שרה בעצם "אני גאה להיות פרחה". אבל אף אחד לא זוכר את הסרט, נשאר רק השיר. ואני שואלת: אם כל כך קשה לכם עם המילה פרחה, למה בכלל הכנסתם את השיר לפסטיגל? לא פשוט יותר לדלג עליו? אין מספיק שירים?
השבמחקלגבי הדלגיטימציה של כל הציבור הערבי על ידי ראש ממשלתנו - נורא ואיום, כמובן. אבל זה כן נכון שהרשימות הערביות בכנסת לא עושות ולא עשו מספיק כל השנים לטובת האזרחים שהצביעו עבורם, לא ייצגו אותם כראוי.
מה שלא כולם יודעים הוא שעפרה חזה לא רצתה לשיר את שיר הפרחה והיה צורך לשכנע אותה.
מחקזה שהרשימות הערביות בכנסת לא מייצגות כראוי את האזרחים שהצביעו עבורם זה לא ענייני אלא של מי שמצביע עבורם :)